השביל הזה מתחיל כאן

"אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ" ( דברים ח)
שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל מאפיינים את אופיה של הארץ .

עונת גידולם של הפירות פרושה לאורך השנה מתחילת האביב ועד ימי הסתיו . מקום גידולם, כטבעה של הארץ, מגוון מבקעת הירדן ונווה מדבר ועד האזורים ההרריים.
ייעודם של הפירות מגוון ומתאר את השימושים השונים: השעורה המיועדת לבעלי החיים, החיטה (הלחם) המאכל היסודי של האדם, התמר ששימש בעבר להולכי מדברות כ-"חטיף אנרגיה", הרימון המשיר מידי שנה את עליו ופריו המרובה גרעינים מסמל את היופי והפריון, ניתן לשמירה לאורך זמן בשל קליפתו העבה, התאנה המתוקה שמיובשת בחודשי הקיץ, עלייה הגדולים ופרותיה מסמנים את האון והתאווה, הגפן בעלת הגזע הרך המתפרשת ממקום למקום מסמלת את השמחה והחברותיות, והיין משמש כמשקה יום יומי כאשר האלכוהול מונע חיידקים, והזית שירוק כל השנה והפקת השמן מחייבת את כתישתו מסמן את העוצמה והעקביות.
שבחה של הארץ אינו בפרי אחד אלא בכך שהיא כוללת את כל הפירות יחדיו , כך גם שבחו של העם הוא ביכולת לכלול את כולם יחדיו על גווניו השונים.